פסק-דין בתיק ב"ל 9382-08-10

2.         קודם שנדרש לטענות הצדדים בפנינו נקדים ונביא את העובדות שישמשו בסיס לדיון בטענות הצדדים והן כדלקמן:

            א.        התובע מר מיכאל מדינה הוא יליד 1948.

ב.         במועד הרלוונטי לתביעה, חודש מאי 2009 עבד התובע במועצה הדתית באילת בחברה קדישא.

ג.         במהלך עבודתו בבית העלמין, באמצע מאי 2009 מעד התובע, נפל על אחת המצבות ונחבל בברך שמאל.

ד.         כתוצאה מעוצמת הפגיעה, סבל התובע מאובדן הכרה רגעי וסחרחורת.

ה.        בעקבות הפגיעה הפסיק התובע הליכות רגליות שהיה נוהג לעשות כן טרם הפגיעה, וסבל מכאבים וממגבלות בתנועה, עם זאת הוא המשיך לעבוד.

ו.         במחצית חודש יוני 2009 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי וסיפר על פגיעה בברך כתוצאה מהאירוע.

ז.         ביום 6.7.09 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה המתייחסת לאירוע מחודש מאי 2009.

ח.        בהחלטה מיום 31.8.09 דחה פקיד תביעות את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בנימוק כי האירוע התאונתי לא גרם לנזק פיזיולוגי או לאי כושר בעבודה.

ט.        בעקבות החלטת פקיד התביעות הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה ובמסגרתה נקבע הדיון להוכחות ליום 20.6.11 שבסיומו הוסכמה על מסגרת עובדתית המתייחסת לאירוע התאונתי, ומונה מומחה רפואי מטעם בית הדין.

י.         בתשובה לשאלות הבהרה שביקש ב"כ התובע להפנות למומחה הרפואי, השיב המומחה הרפואי כי:

"בהתחשב בממצאים הקלים מאוד בבדיקתו בתאריך 4.6.09 (הגבלה קלה בכיפוף) יש מקום להכיר במגבלה הזמנית וחולפת במצבו של התובע עקב החבלה בברך שמאל. ניתן לאשר חופש מחלה ל- 10 ימים החל מיום 14.6.09.

3.         משאין חולק על האירוע בעבודה (הנפילה בבית העלמין) ובהמשך לתשובת ההבהרה של המומחה הרפואי, על הנזק שנגרם לתובע בעקבות הנפילה - טען ב"כ התובע כי התקיימו יסודותיה של התאונה בעבודה - גורם תאונתי במהלך העבודה מחד ונזק שנגרם כתוצאה ממנו, מאידך.

4.         לטענת הנתבע דין התביעה להידחות בנימוק כי האירוע בעבודה, לא גרר בעקבותיו לנזק בברך שמאל ובהקשר זה מסתמך הנתבע על חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית הדין. חוות הדעת המציינת כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סבל התובע בברך שמאל לבין האירוע בעבודה.

            הנתבע הוסיף כי לא ניתן להסתמך על הרישום הרפואי מיום 14.6.09 ולקבוע מכוחו נזק שנגרם לתובע כתוצאה מאירוע בעבודה, מאחר ו"הרישום מיום 14.6.09 לא מהווה אבחנה רפואית אלא ממצאים שנרשמו על ידי רופא משפחה אשר הפנה את התובע לבדיקה אצל אורטופד כזכור לא נמצאו בבדיקה ממצאים לאבחנה כלשהי" (פיסקה 19 לסיכומי הנתבע).

            הנתבע טען עוד כי התשובה לשאלת ההבהרה סותרת את חוות הדעת, ואת קביעותיו של המומחה הרפואי עצמו, בחוות הדעת הראשונה שהוגשה על ידו.

            על רקע זה טען הנתבע כי אין לקבל את תשובת המומחה הרפואי לשאלת ההבהרה.